יופי תירוש

יופי תירוש
	תירוש, נובמבר 2022
לידה	1970 (בת 54 בערך); מסלול
מדינה	ישראל
השכלה	בית הספר למשפטים של אוניברסיטת מישיגן; בית הספר למשפטים אוניברסיטת ניו יורק (2008); אוניברסיטת מישיגן (2004); האוניברסיטה העברית בירושלים ;
תחומי מחקר	שוויון ודיני איסור הפליה, משפט ותרבות
תפקידים בולטים	מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר
פרסים והוקרה	פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי (2018) אות ע״ש יוסף קטן על שילוב מחקר ואקטיביזם לקידום צדק מגדרי מעמותת רוח נשית (2017)

יופי תירוש (נולדה ב-1970) היא משפטנית, מרצה בכירה ומאוקטובר 2022 סגנית הדקאן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנים 2017–2020 כיהנה כראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר. כפעילה ציבורית לקידום זכויות האדם קיבלה אותות הוקרה שונים על השילוב בין פעילות אקדמית וציבורית, ובהם פרס גורני מטעם העמותה למשפט ציבורי בישראל ב-2018.

ביוגרפיה

תירוש נולדה וגדלה במושב מסלול שבצפון-מערב הנגב, בת לאסתי ושלמה תירוש. למדה בתיכון האזורי "מרחבים" ובתיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר.

את התואר הראשון במשפטים למדה באוניברסיטה העברית בירושלים (1997). התמחתה בלשכתו של השופט מישאל חשין בבית המשפט העליון. השלימה תואר שני ושלישי באוניברסיטת מישיגן באן ארבור (2004), ושם גם הייתה עמיתה במכון ללימודים הומאניים (2003–2004). לאחר הוראה של שלוש שנים בבית הספר למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל (2004–2007) ופוסט דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק (2007–2008), הצטרפה לסגל אוניברסיטת תל אביב. בשנת 2013 הועלתה לדרגת מרצה בכיר. שימשה מרצה אורחת בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון ובאוניברסיטת קווינס באונטריו, קנדה. מלמדת דיני עבודה, פילוסופיה של המשפט, אפליה, גוף במשפט, ומשפט ואוכל.

תירוש היא פעילה ציבורית לקידום זכויות האדם, ובפרט במאבק בהדרת נשים בישראל. בשנת 2013 יזמה מאבק בהפרדה מגדרית בתוכניות לחרדים באקדמיה.^[1] באוקטובר 2014 הוגשה נגד התוכנית עתירה לבג"ץ^[2] בגין ההפרדה המגדרית והפליה נגד מרצות, בהובלת תירוש.^[3]

בשנה שבה הייתה חברה בהנהלת שדולת הנשים בישראל יזמה את הקמתה של מחלקה בשדולה למאבק בהדרת נשים.^[4] בעקבות מינויה לראש בית הספר למשפטים במכללת ספיר ב-2017 פרשה מכהונתה בשדולת הנשים.

כיהנה כחברת הוועדה המייעצת לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, בוועדה הציבורית לבחינת קריטריון הגיל בתור לתרומת איברים מן המת ובוועדה הציבורית לבחינת מודלים לקידום תרומות איברים.

כיהנה בוועד המנהל של "איתך - משפטניות למען צדק חברתי", בוועד המנהל של "תמורה: המרכז המשפטי למניעת אפליה", בוועדה לפישוט העברית המשפטית של לשכת עורכי הדין.

תירוש פועלת נגד התפשטות הדרת הנשים ונרמול המסגרות הנפרדות לנשים וגברים בהשכלה הגבוהה, בשוק התעסוקה, בסקטור השירותים ועוד.^[5] היא ארגנה יחד עם פרופ' מנחם מאוטנר את הכנס האקדמי הראשון בנושא הפרדה בין המינים באקדמיה ביוני 2013,^[6] ומקדמת את בלימת הדרת הנשים בזירות שונות, בהן חקיקה, בתי משפט ואמצעי התקשורת.^[7]^[8]^[9] נכללה ברשימת 100 המשפיעים של מגזין TheMarker לשנת 2019.^[10] היא חברה בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הפועל נגד שינויי המשטר שהוצעו במערכת המשפט בשנת 2023.^[11]

תירוש נשואה לד"ר זהר כוכבי, אחיו של אביב כוכבי.

נושאי מחקריה

מחקריה עוסקים בשוויון ואיסור אפליה, ובממשקים שבין משפט, חברה ותרבות, תוך דגש על תאוריה של שוויון ועל יחס המשפט לגוף האנושי.

על מחקריה בתחום השוויון ואיסור האפליה, והשילוב בין פעילות אקדמית וציבורית לקידום שוויון בין המינים ובלימת הדרת נשים זכתה בפרס גורני מטעם העמותה למשפט ציבורי בישראל (2018), בפרס ע"ש פרופ' יוסי קטן מטעם עמותת רוח נשית, לאקדמאים המשלבים מחקר ואקטיביזם לקידום צדק מגדרי (2017), ובמדליית DeRoy Testamentary Foundation על מצוינות בהוראה אקדמית מאת התכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב. ב-2018 זכתה במענק מחקר של הקרן הלאומית למדע בתחום דיני איסור האפליה.

את ראשית הקריירה המחקרית שלה הקדישה לפיתוח הבנה תאורטית של הממשק שבין המשפט לבין היבטים חיצוניים של זהות ואישיות. תירוש טוענת כי בשונה מהמשפט הישראלי, יחסו של המשפט האמריקאי לסוגיית ההגנה על מראה חיצוני איננו מספק. לדבריה, שיטת משפט זו נכשלת שוב ושוב בהכרה בצורך לאזן בין אינטרסים של מעסיקים או של המדינה לבין אינטרסים של הפרט. תירוש עוסקת גם בסממני זהות אחרים של הפרט, כגון מוגבלויות והשתייכות למיעוטים גזעיים ומגדריים.

תחום עיסוק נוסף של תירוש הוא שוויון ואיסור הפליה, במיוחד בהקשר המגדרי. מחקריה בתחום העדפה מתקנת וייצוג הולם צוטטו בהסכמה בפסיקת בית המשפט העליון כאסמכתא לקביעותיו.^[12]

תירוש עושה לעיתים קרובות שימוש בכלי ניתוח טקסטים מתחום הספרות (רטוריקה, מבנה נרטיבי וכדומה) לחילוץ יסודות רעיוניים סמויים בטקסטים משפטיים, למשל התפיסה שאונס בין בני זוג נשואים חמור פחות מאונס רגיל,^[13] וקשר בין השקפות שיפוטיות ביחס לזמן הלאומי (בין תקופת חירום לתקופת רגיעה) לבין הנכונות להגן על זכויות האדם.

מבחר פרסומים

הפרט ומראה גוף

"בעקבות האהבה והפרט"^[14] (תמיכה בהכרה שהעניק בג"ץ לחופש גידול הזקן כחלק מכבוד האדם של העותר).
Adjudicating Appearance.^[15] (הצעה למשפט האמריקאי להעדיף את מושג ה"אישיות" על מושג ה"זהות" כדי לתת מענה מתאים יותר לרצונם של פרטים לשמור על מראם החיצוני).
"להתיר את הקשירה הפנימית"^[16] (מעמדו של האדם השמן בחברה בת ימינו)
Weighty Speech‏^[17]
The Right To be Fat,^[18] (היחס המשפטי למידות הגוף הוא שאלה של חירות הפרט, ותחום שיש להגן עליו מפני התערבות של המדינה).
״משקל גוף: קטגוריה חדשה במשפט הישראלי״

סממני זהות של הפרט

אליס בארץ ה (ה)מראה: הרהורים על השתקפויות הגוף הנשי בשיח על שילוב נשים בתפקידי לחימה בישראל, עיונים במשפט, מגדר ופמיניזם בעריכת פרופ' דפנה ברק-ארז ואחרות, נבו תשס"ז, 885.
A Name of One’s Own: Gender and Symbolic Legal Personhood at the European Court of Human Rights, 33 Harvard Journal of Law and Gender 248-307 (2010) (ההיבט המשפטי של זהותן של נשים כפי שהיא באה לביטוי בשמירה על שמות משפחה שלהן).
A Noble Cause: A Case Study of Discrimination, Law, and Reciprocity עוסק בהיבט נוסף של סמני זהות חיצוניים - תוארי אצולה. הוא מציע כתיבה מחודשת של פסק דין של בית הדין האירופי לזכויות אדם שסירב לבטל את האפליה המגדרית בהענקת תוארי אצולה בספרד.
Naked in Front of the Machine: Does Airport Scanning Violate Privacy?, 74 Ohio State Law Journal 1263-1306 (2013), with Michael Birnhack (הטכנולוגיה הביומטרית של סורקי הגוף בשדות התעופה מההיבט של הזכות לפרטיות).

הפרדה בין המינים והדרת נשים

״הסיפור של ההפרדה בין המינים באקדמיה: גילוי, מיפוי, הנאת שינוי״, מעשי משפט י, 107 (2019) (גלגוליו של המאבק הציבורי והמשפטי בהפרדה בין המינים באקדמיה).
Diminishing Constitutional Law: The First Three Decades of Women’s Exclusion Adjudication in Israel, 18 ICON: International Journal of Constitutional Law (2020) (הגדרה משפטית לתיקים העוסקים בהדרת נשים וניתוח פסיקתו של בג״ץ בתחום מאז ראשית שנות ה-90. המגמה המסתמנת מהניתוח היא של ירידה בנכונותו של בג״ץ לפתח את הדין בתחום זה ולכתוב פסקי דין עקרוניים).
הפרדה בין המינים במשפט הישראלי: סיכום מוער של הדין הפוזיטיבי ומבט לעתיד

העדפה מתקנת

"ייצוג הולם לבני שני המינים בשירות המדינה"^[19] (שזכה בפרס ג'ורג' וובר למאמר מצטיין של סטודנט ובמלגה על שם אליס שלוי) (מציע פרשנות ותוכנית עבודה ליישום חוק שירות המדינה (מינויים), שקבע חובת ייצוג הולם לנשים בשירות המדינה)

"ייצוג הולם במשפט הישראלי: סיכום ביניים ריאליסטי"^[20]

שוויון ואיסור הפליה

הקדמה לג'ון סטיוארט מיל, "שעבוד האישה", (רסלינג, 2009) (עם ד"ר זהר כוכבי)
Reciprocal Antidiscrimination Arguments, 6 Law and Ethics of Human Rights 229 (2012) (המשגה למקרים שבהם קבלת טענת הפליה של קבוצה אחת עשויה להוביל להעמקת הפגיעה בקבוצה אחרת ואמות מידה להכרעה במקרים כאלה).
אדם שנער ויופי תירוש, ״אמפתיה מתקנת״, עבודה, חברה ומשפט טו, 37 (2017) (ביקורת על השימוש בקריטריון האמפתיה ככלי לבחינת התקיימותה או אי-התקיימותה של הפליה).

ניתוח טקסטואלי של פסקי דין

״תקופה מתקתקת: תפיסות שיפוטיות של הזמן הלאומי וזכויות האדם בישראל"^[21]
"בזכות השתיקה: על מגבלות השיח המשפטי בסרט לאהוב אותך מאז", מעשי משפט ג, 257–269 (2010)

קישורים חיצוניים

יופי תירוש באתר אוניברסיטת תל אביב

יופי תירוש, ברשת החברתית פייסבוק
יופי תירוש, ברשת החברתית LinkedIn
יופי תירוש, באתר ResearchGate
יופי תירוש, באתר SSRN
ראיונות והרצאות של יופי תירוש באודיו
על דינמיקת ההפרטה של ״ענייני נשים״: דברי פתיחה להרצאתה של פרופ' קתרין מקינון באוניברסיטת תל אביב, מאי 2017
על מדיניות המועצה להשכלה גבוהה להרחיב את ההפרדה בין המינים, בתוכנית לונדון את קירשנבאום בערוץ 10, 28.5.2017, עם פרופ' תמר אריאב
יובל יועז, ואז פסק השופט: זו ללא ספק חצאית מסוג מיני, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2007
צפי סער, עכבר העיר אונליין, זכויות הנשים על פי ג'ון סטיוארט מיל, באתר הארץ, 25 בינואר 2010
דפנה לוי, שפחות, אבל חביבות ושמחות בחלקן, פורסם ב"לאישה"
ישי פרידמן, ‏"אנחנו הולכים לקראת מציאות שבה הנשים יהיו החריג בחברה", בעיתון מקור ראשון, 6 ביולי 2018

טורי פרשנות בעיתונות:

מאמרי יופי תירוש, באתר "הארץ"
יופי תירוש, האוצר נגד הנשים, באתר ynet, 4 במאי 2009
יופי תירוש, פרסומת פוגעת במימון הציבור, באתר TheMarker‏, 2 בספטמבר 2010
דיון על משפט קצב בתוכנית "ראש בראש" בערוץ הכנסת, עם זהבה גלאון וחגי סגל, 2 בינואר 2011
יפעת ביטון ויופי תירוש, אסור להיכנע להפרדה, באתר הארץ, 20 במרץ 2013
יופי תירוש וזהר כוכבי, התרומה החילונית להדרת נשים, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2013
יופי תירוש, לא רואים עליך: מילכוד העמימות של זהות מזרחית בפסיקת הפליה במועדונים, משפט וממשל כ"ג, 2022

הערות שוליים

^ חרדים להשכלה, באתר חרדים להשכלה
^ באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
^ בג"ץ 8010/16 מלכה נעמה ברזון ואחרים נ' מדינת ישראל ואחרים, ניתן ב־12 ביולי 2021
^ שדולת הנשים - חדשות, באתר www.iwn.org.il
^ ירדן סקופ, מספרם של הסטודנטים החרדים צפוי לעלות ב-60% בתוך שנתיים, באתר הארץ, 25 בפברואר 2014
^ סרטונים מוקלטים של כנס "חרדים להשכלה: כלום יש לאפשר השכלה גבוהה בתנאי הפרדה בין המינים?" (יוני 2013, אוניברסיטת תל אביב).
^ יופי תירוש וזהר כוכבי "התרומה החילונית להדרת נשים" הארץ 21.11.13.
^ יפעת ביטון ויופי תירוש, אסור להיכנע להפרדה, באתר הארץ, 20 במרץ 2013.
^ אמיר אטינגר, בג”ץ ההפרדה מגדרית: “כפיית דעות מזעזעת”, באתר ערוץ 20, ‏21.07.2020
^ מאבק חסר פשרות בהדרת נשים, באתר themarker
^ "מי אנחנו", פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה.
^ בג"ץ 5755/08 יעל ארן ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים;
בג"ץ שדולת הנשים נ' שר העבודה והרווחה.
^ יופי תירוש, "סיפור של אונס, לא יותר": על הפוליטיקה של ייצוג טקסטואלי בע"פ 3031/98 מדינת ישראל נ' דן שבתאי, משפטים לא(3) (תשס"א), 579
^ יופי תירוש, בעקבות "האהבה והפרט" למרתה נוסבאום: על עניין נוף נ' מדינת ישראל ומאפייניהם החד-פעמיים של נמעני המשפט, משפטים על אהבה (חנה נווה ואורנה בן-נפתלי עורכות, רמות תשס"ה) 433.
^ Adjudicating Appearance: From Identity to Personhood, 19 Yale Journal of Law & Feminism 49 (2007).
^ יופי תירוש, ‏להתיר את הקשירה הפנימית: כתיבה על הגוף השמן בתרבות של רזון, תיאוריה וביקורת 32, אביב 2008
^ Weighty Speech: Addressing Body Size in the Classroom, 28(3-4) Review of Education, Pedagogy And Cultural Studies 267-280 (2006).
^ The Right to Be Fat, 7 Yale Journal of Health Policy, Law, and Ethics 264
^ יופי תירוש, ייצוג הולם לבני שני המינים בשירות המדינה: תיקון מס' 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959: פרשנותו וקווי יסוד ליישומו, משפטים ל (תשנ"ט) 183.
^ יופי תירוש, ייצוג הולם במשפט הישראלי: סיכום ביניים ריאליסטי, ספר מישאל חשין (נבו וכתב העת "משפטים", 2009) 669.
^ יופי תירוש, "תקופה מתקתקת: תפיסות שיפוטיות של הזמן הלאומי וזכויות האדם בישראל" משפט, חברה ותרבות 217 (ראיף זריק ואילן סבן עורכים, 2017).

[1] חרדים להשכלה, באתר חרדים להשכלה

[2] באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל

[3] בג"ץ 8010/16 מלכה נעמה ברזון ואחרים נ' מדינת ישראל ואחרים, ניתן ב־12 ביולי 2021

[4] שדולת הנשים - חדשות, באתר www.iwn.org.il

[5] ירדן סקופ, מספרם של הסטודנטים החרדים צפוי לעלות ב-60% בתוך שנתיים, באתר הארץ, 25 בפברואר 2014

[6] סרטונים מוקלטים של כנס "חרדים להשכלה: כלום יש לאפשר השכלה גבוהה בתנאי הפרדה בין המינים?" (יוני 2013, אוניברסיטת תל אביב).

[7] יופי תירוש וזהר כוכבי "התרומה החילונית להדרת נשים" הארץ 21.11.13.

[8] יפעת ביטון ויופי תירוש, אסור להיכנע להפרדה, באתר הארץ, 20 במרץ 2013.

[9] אמיר אטינגר, בג”ץ ההפרדה מגדרית: “כפיית דעות מזעזעת”, באתר ערוץ 20, ‏21.07.2020

[10] מאבק חסר פשרות בהדרת נשים, באתר themarker

[11] "מי אנחנו", פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה.

[12] בג"ץ 5755/08 יעל ארן ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים;
בג"ץ שדולת הנשים נ' שר העבודה והרווחה.

[13] יופי תירוש, "סיפור של אונס, לא יותר": על הפוליטיקה של ייצוג טקסטואלי בע"פ 3031/98 מדינת ישראל נ' דן שבתאי, משפטים לא(3) (תשס"א), 579

[14] יופי תירוש, בעקבות "האהבה והפרט" למרתה נוסבאום: על עניין נוף נ' מדינת ישראל ומאפייניהם החד-פעמיים של נמעני המשפט, משפטים על אהבה (חנה נווה ואורנה בן-נפתלי עורכות, רמות תשס"ה) 433.

[15] Adjudicating Appearance: From Identity to Personhood, 19 Yale Journal of Law & Feminism 49 (2007).

[קשירה-16] יופי תירוש, ‏להתיר את הקשירה הפנימית: כתיבה על הגוף השמן בתרבות של רזון, תיאוריה וביקורת 32, אביב 2008

[17] Weighty Speech: Addressing Body Size in the Classroom, 28(3-4) Review of Education, Pedagogy And Cultural Studies 267-280 (2006).

[18] The Right to Be Fat, 7 Yale Journal of Health Policy, Law, and Ethics 264

[19] יופי תירוש, ייצוג הולם לבני שני המינים בשירות המדינה: תיקון מס' 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959: פרשנותו וקווי יסוד ליישומו, משפטים ל (תשנ"ט) 183.

[20] יופי תירוש, ייצוג הולם במשפט הישראלי: סיכום ביניים ריאליסטי, ספר מישאל חשין (נבו וכתב העת "משפטים", 2009) 669.

[21] יופי תירוש, "תקופה מתקתקת: תפיסות שיפוטיות של הזמן הלאומי וזכויות האדם בישראל" משפט, חברה ותרבות 217 (ראיף זריק ואילן סבן עורכים, 2017).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]